#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. א זיז ד' על ד' והניח עליו סולם מתי מיעטו?	אם הניחו עליו מיעטו, אבל לידו ארווחי ארוחיה (רש&quot;י/ רשב&quot;א).	עירובין עח.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. ב כמה זיזים צריך שיהויו בגובה הכותל למעטו?	כותל עד י&quot;ט טפחים - צריך זיז אחד, יותר מי&quot;ט - צריך שיהיו שנים זה שלא כנגד זה.	עירובין עח.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. ג&nbsp;&nbsp;עמוד ברה&quot;ר גבוה י' ורחב ד' ונעץ בו יתד, האם מיעטו, ובכמה?	רב הונא אמר מיעטו. לרב אדא בר אהבה בגבוה ג'. ולאביי ורבא אפ' אינו גבוה ג'.רב אשי סובר שלא מיעטו ואפי' מלא כולו יתדות אינו ממעט, שיכול להניח משהוא ולהשתמש. </p>(ע' ברמב&quot;ם מה שכתב, וכתב במ&quot;מ שהיתה לו גרסא אחרת, אבל בראב&quot;ד כגרסתנו.)</p>	עירובין עח.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. ד סולם שבכותל שבין שתי חצרות, כמה צריך להיות גובהו בכותל עשרה (4)?	לרב יהודה אמר שמואל, סולם י&quot;ד, לרב יוסף, אפ' י&quot;ג ומשהוא, לאביי אפ' י&quot;א ומשהוא, לרב הונא בריה דרב יהושע אפ' שבעה ומשהוא, וכן סובר רב שסולם ישר ממעט {וכן הלכה}. י	עירובין עח.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. ה דקלים וסולמות שבבל האם צריכים קבע כדי למעט הכותל?	דקלים - אין צריכים קבע שכבדם קובעתם.סולמות - רבה אמר רב חייא צריכים קבע, ורב יוסף אמר רבי אושעיא אין צריכים קבע.</p>	עירובין עח.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. ו בעי רב יוסף מרבה סולם מכאן ומכאן וקשים באמצע, וכן להיפךחקק להשלים בכותל בכמה, חקקו כולו בכותל בכמה?</p>	קשים באמצע - אין כף הרגל עולה בהן, ואינו מצטרף קשים בצד- הרי כף הרגל עולה בהן, ומצטרף</p>חקק&nbsp;&nbsp;- להשלים: בעשרה, דמסתלק ליה (עולה בקלות). כולו: מלא קומתו, דלא מסתלק ליה.</p>	עירובין עח.		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח: א בעי רב יוסף מרבה עשאו לאילן סולם, בין לרבי (שדבר שהוא משום שבות לא גזרו בין השמשות) בין לרבנן?עשאו לאשרה סולם מהו, בין לר' יהודה (דמתיר לקנות שביתה באיסור הנאה) בין לרבנן?</p>	רבה ענה אילן מותר {דפתחא הוא ואריא רביע עליה}, אשרה אסור {שמעונין בו לכל השבת}.רב חסדא אמר אילן אסור דאיסור שבת גרם לו, אשרה מותר. וכן איתמר רבין בשם ר&quot;א וא&quot;ל ר' אבהו בשם ר' יוחנן. </p>רב נחמן בר יצחק מתני אילן פלוגתא דרבי ורבנן, אשרה פלוגתא דר' יהודה וחכמים. </p>(הרמב&quot;ם פסק כרבה (וכן זה כרנב&quot;י שהוא בתראה) וכן כתב בשו&quot;ע בסתמא, והר&quot;ח והרא&quot;ש פסקו כרב חסדא והביאם בשו&quot;ע בשמו.)</p>	עירובין עח:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח: ב חריץ שבין שתי חצרות. מתי מערבין אחד, ומתי שתים, ומתי איך שרוצים?	עמוק י' ורחב ד' מערבים שנים ואפ' מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות וכן קש ותבן שבטלום- מערבים אחד. נתן נסר רחב ד' לרחבו, או לארכו ואפ' פחות מד' ומיעטו- איך שרוצים.	עירובין עח:		ז'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח: ג &quot;מלאו עפר או צררות&quot; ואפ' בסתמא. ובאהלות תנן &quot;בית שמלאו תבן או צררות וביטלו&quot; דוקא ביטלו, כיצד יתיישבו? (3)	רב אסי: תנא דערובין זה ר' יוסי (המובא בתוספתא אהלות).רב הונא בריה דרב יהושע: בשבת זה משום שזה מוקצה. </p>רב אשי: חריץ עומד לאטימה ובית לא. </p>	עירובין עח:		ז'
